פרויקט Wise NEOs Piggyback

4 באוגוסט 2012

in כללי

בשנת 1998 הביא לידיעתי ידידי ושותפי לקבוצת התצפית ד”ר ערן אופק, אז דוקטורנט צעיר לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב וכיום חוקר במחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, מכון ויצמן למדע, מידע מעניין. ערן ידע שאני מתעניין בגילוי של אסטרואידים המסכנים את קיומנו על כדור הארץ ואסטרואידים באופן כללי.

ערן סיפר לי שד”ר אבישי גל-ים, באותו זמן גם הוא דוקטורנט לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב וכיום חוקר בכיר ומי שעומד בראש קבוצת האסטרופיזיקה במחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, מכון ויצמן למדע, מחפש סופרנובות כחלק מעבודת הדוקטורט שלו. במהלך ניתוח הצילומים, שנלקחו בטלסקופ ה- “40 במצפה “וייז” של אוניברסיטת תל אביב בממוקם במצפה רמון, מגלה אבישי אסטרואידים רבים. מאחר ואלו מהווים מטרד עבורו, בהיותם מדמים סופרנובות, מגלה אותם אבישי כחלק מתהליך הזיהוי האוטומטי ונפטר מהם, מאחר ואינם נחוצים למחקרו.

סיפורו של ערן עורר את סקרנותי. באותה תקופה, חייבים להבין, גילוי אסטרואידים היה חלקו מדע, חלקו אמנות. חובבי אסטרונומיה היו בין המגלים הפוריים ביותר, מאחר ומאמצי גילוי אוטומטיים – מצפי כוכבים רובוטיים המבצעים סקרי שמיים – טרם היו נפוצים ולמעשה כל התחום היה בחיתוליו. יתרה מזאת, בדיחה עצובה שהסתובבה בין האנשים הספורים שעסקו אז באיתור גופים המסכנים את קיומנו על כדור הארץ והמכונים Near Earth Objects (NEOs), סיפרה שמספר העוסקים בתחום קטן ממספר העובדים במזללת מק’דונלדס אחת. והנה לפני מכרה זהב של גילוי אסטרואידים, המתבצע באופן אוטומטי ואשר למרבה הצער לא נעשה בו שימוש.

פניתי לאבישי והצעתי לו שנשתף פעולה. את התמונות שהוא מצלם במצפה רמון ומעבד ממילא על מנת לגלות סופרנובות, ובתהליך מזהה אסטרואידים כדי לפסול אותם כמועמדים אפשריים, יעביר אלי תוך ציון המיקום שלהם בתמונה. אני אקח את התמונות, אמדוד את מיקום האסטרואיד בהן ואדווח על-כך למרכז העולמי אליו מופנים הדיווחים לגבי כל הגילויים, ה- Minor Planet Center (MPC) של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, שמקום מושבו בבוסטון, ארה”ב. הסברתי לאבישי שמצער אותי כי איש לא עושה שימוש במידע וחבל שהוא ילך לאיבוד, הרי ניתן להפיק תועלת מדעית ממנו. אבישי הסכים לאלתר וכך נולד ה- Wise NEOs Piggyback Project. תקוותי הייתה שבמהלך העבודה המשותפת יתגלו אסטרואידים חדשים רבים, ואולי אף NEO אחד או יותר.

כאן המקום למספר מלות הסבר. אסטרואיד מתגלה מאחר והוא גוף במערכת השמש שיש לו תנועה עצמית יחסית לכוכבי הרקע. אך מאחר והאסטרואידים הינם גופים קטנים יחסית ובגלל מרחקם מאתנו בהירותם נמוכה ואין אפשרות לראות אותם בעלי גודל זוויתי, לכן הם מתחזים לכוכבים. הדרך היחידה לגלות אותם היא לצלם מספר תמונות, נאמר שלוש, המתפרסות על-פני שעה ואז להבחין בתנועה של הגוף יחסית לכוכבי השבת שברקע מתמונה לתמונה. וזו בדיוק הטכניקה בה השתמש אבישי כדי לגלות אותם ולהיפטר מהם.

אבישי היה מעלה את התמונות לאתר FTP של האוניברסיטה בלוויית קובץ ובו נקודות ה- X וה- Y של האסטרואיד בכל תמונה. אני בתורי, מביתי בשעת לילה מאוחרת לאחר שהמשפחה הייתה הולכת לישון ותוך שאני עובד בשעות היום כמנהל מחלקת פיתוח תוכנה בחברת היי-טק, הייתי מוריד את התמונות מהאתר ומתחיל את התהליך של מדידת מיקומו של האסטרואיד – הקואורדינטות השמימיות שלו – על כיפת השמיים.

בתקופה בה אנו עוסקים, סוף העשור האחרון של המאה העשרים, הייתה תוכנה אחת בלבד בה ניתן היה להיעזר, Astrometrica. זיהויו של האסטרואיד – לפעמים חיוור ביותר, מציאת המרכז (Centroid) שלו בתמונה, מדידת המיקום היחסי שלו ואז מציאת הקואורדינטות השמימיות בכל אחת מהתמונות בהן הוא נמצא הינו תהליך סיזיפי באופיו, מייגע ודורש קפדנות רבה וריכוז עילאי, כל זאת בשעה שבני תמותה רגילים נמים זה מכבר את שנתם ולאחר יום עבודה מלא. אך בסופו של יום התהליך היה מתגמל באותה מידה, בידיעה שכל מדידה יכולה להניב גילוי חדש.

מדי מספר לילות הייתי מודד את המיקום של אסטרואידים בעשרות תמונות ולאחר שהיו בידי הנתונים הייתי ניגש לאתר אינטרנט ייחודי שבו ניתן היה להזין את הקואורדינטות השמימיות של גוף בלתי ידוע ולבקש לדעת אם ישנם גופים מזוהים בסביבתו. אחד אחד הייתי מקיש את ציוני המיקום של האסטרואידים ובסקרנות מהולה במתח רב הייתי מחכה לתשובה, בתקווה שהיא תהיה שלילית. משמעות הדבר שאבישי ואני גילינו אסטרואיד חדש, שטרם נראה מעולם!

מובן שחלק גדול מהאסטרואידים שאת מיקומם מדדתי היו כאלו שהתגלו כבר קודם לכן, לעתים ממש לילה אחד או שניים לפני התגלית שלנו. אך לא אחת שיחק לנו המזל וכך יצא שלזכותנו נזקף הגילוי של 5 אסטרואידים חדשים ושיפור מסלולם של 68 אסטרואידים חדשים נוספים. לפני הפרויקט שלנו התגלה בישראל ודווח רק אסטרואיד בודד אחד, על-ידי ד”ר ערן אופק, בשנת 1997.

להלן כינויים של האסטרואידים שהתגלו במהלך הפרויקט Wise NEOs Piggyback . למרות שהפרויקט נמשך בין השנים 1998 ל- 2000 כל הגילויים החדשים הם משנת 1999. כל הגופים שגילינו הינם חלק מחגורת האסטרואידים ואינם מהווים סיכון לקיומנו:

  • 1999 FL21 (89477)
  • 1999 GP6 (148094)
  • 1999 NG64 (36031)
  • 1999 NH64 (137217)
  • 1999 XF259 (71427)

מתוך חמשת האסטרואידים שגילינו, רק לאחד נפלה עד עתה הזכות להיקרא בשמו של חוקר ישראלי – האסטרואיד 1999 NH64 (137217), הנקרא היום 137217 Racah, על שמו של פרופסור יואל רקח (1909-1965), פיזיקאי ישראלי, חבר האקדמיה הלאומית למדעים וחתן פרס ישראל.

למותר לציין שכיום תהליך המדידה של אסטרואידים חדשים אוטומטי לחלוטין ונעשה ללא מעורבות אנושית, סמוך למועד הגילוי עצמו. בכל מצפה העוסק כיום ייחודית באיתור NEOs מתגלים עשרות גופים חדשים מדי לילה. איזו כברת דרך עצומה עשינו בתחום זה במהלך עשור אחד בלבד!

סוג כזה של מדע, דרך-אגב, שבמסגרתו מחקר מדעי ראשי מזין באקראי מחקר משני נקרא תגלית מקרית (Serendipitous). פרויקט ה- Wise NEOs Piggyback הוא דוגמה קלסית למחקר שכזה.

***

שתי מסקנות ניתן להסיק מסיפור קטן זה. האחת, שעקשנות משתלמת. לא קל היה לעבוד אל תוך השעות הקטנות של הלילה במדידת מיקום האסטרואידים שהתגלו באקראי בצילומיו של אבישי, תוך ידיעה שתוך מספר שעות לא גדול עלי לקום לעמל יומי. אך הדחף לעשות משהו כדי לקדם, ולו אף במעט וככל יכולתי הדלה, את הידע המדעי בתחום מתפתח זה הניע אותי להמשיך. למען האמת, שאבתי כוחות רבים מעבודה זו.

והמסקנה השנייה – הזבל של האחד הוא הזהב של האחר…

 

הפוסט הקודם:

הפוסט הבא: